עיקר וטפל

עִקָּר וְטָפֵל

מתוך כתבי רב"ש כרך ג', חלק "דרגות הסולם", מאמר 73: "טעמי תורה", עמוד 1638

א

אוֹכְלִים,

בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה

כּוֹחַ לַעֲבוֹדָה,

וְעוֹבְדִים,

בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה

מַה לֶאֱכוֹל.

אוֹכְלִים,

בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה

כּוֹחַ לַעֲבוֹדָה,

וְחוֹזֵר חֲלִילָה.

ב

וְאִם שׁוֹאֲלִים אֶת הָאָדָם:

"עַל מַה מִשְּׁתֵּיהֶן

אַתָּה רוֹצֶה לְוַתֵּר,"

הַיְנוּ,

"רוֹצִים לָתֵת לְךָ

דָּבָר אֶחָד מִשְּׁתֵּיהֶן,

וְלֹא שֶׁאַתָּה כּוֹרֵךְ

אֶחָד בַּשֵּׁנִי."

בְּוַדַּאי שֶׁיַּגִיד,

שֶׁהוּא מְוַתֵּר עַל הָעֲבוֹדָה

וְלֹא עַל אֲכִילָה,

כִּי בָּאֲכִילָה,

הוּא מוֹצֵא טַעַם טוֹב,

מַה שֶׁאֵין כֵּן בָּעֲבוֹדָה

הוּא מַרְגִּישׁ טַעַם רַע.

לָכֵן אִם יֵשׁ בִּיכוֹלְתוֹ

לְוַתֵּר עַל פְּעוּלָה אַחַת,

הָיָה מְוַתֵּר עַל עֲבוֹדָה

וְהָיָה בּוֹחֵר בַּאֲכִילָה.

שרטוט מתוך שיעור הקבלה היומי (2.12.08)

על מאמר מתוך אסופת "דרגות סולם" של רב"ש

ג

וְיֵשׁ לִפְעָמִים אֲנָשִׁים,

שֶׁאֵין לָהֶם טַעַם בַּאֲכִילָה,

וְכֹל מַה שֶׁאוֹכְלִים

הוּא מִטַּעַם הֶכְרָח,

שֶׁאַחֶרֶת לֹא הָיָה לָהֶם

קִיּוּם לַגּוּף

וְלֹא יוּכְלוּ לַעֲבוֹד.

וּבִשְׁבִיל מַה הֵם

צְרִיכִים לַעֲבוֹד?

הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם

סִפּוּק בָּעֲבוֹדָה,

כִּי בָּעֲבוֹדָה

הֵם מַרְגִּישִׁים טַעַם,

שֶׁרוֹאִים שֶׁעוֹשִׁים מַשֶּׁהוּ.

מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּאֲכִילָה

אֵין לָהֶם טַעַם.

וְזֶהוּ מִסִּבַּת מַחֲלָה

אוֹ מֵחֲמַת זִקְנָה.

ד

וְיֵשׁ שֶׁאוֹכְלִים

בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אַחַר כָּךְ

כּוֹחַ לַעֲבוֹד,

וְעוֹבְדִים בִּכְדֵי

שֶׁיּוּכְלוּ לֶאֱכוֹל.

רפואה לבן מלך

רְפוּאָה לְבֶן מֶלֶךְ

מתוך ספר "זוהר לעם", פרשת תצווה, מאמר: "אוכל חמץ", אות ע"ד

מֶלֶךְ

שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד,

וְנֶחְלָה.

יוֹם אֶחָד

הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק

לֶאֱכוֹל.

אָמְרוּ:

"יֹאכַל בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ

רְפוּאָה זוֹ.

וְטֶרֶם שֶׁיֹּאכַל אוֹתוֹ,

לֹא יִמְצָא

שׁוּם מַאֲכָל וּמָזוֹן אַחֵר

בַּבַּיִת".

עָשׂוּ כָּךְ.

כֵּיוָן שֶׁאָכַל הָרְפוּאָה הַהוּא

אָמַר:

"מִכָּאן וְהָלְאָה

יֹאכַל כֹּל מַה שֶׁרוֹצֶה,

וְלֹא יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ".

חום גבוה

חוֹם גָבוֹהַ

מתוך כתבי רב"ש כרך ב', מאמרי "שלבי הסולם", מאמר: "מהו ענין כישלון בעבודה", עמוד 970

אָדָם בָּא לָרוֹפֵא,

וְאוֹמֵר לוֹ,

שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹם,

שֶׁהָרוֹפֵא יִתֵּן לוֹ כַּדוּר

לְהוֹרִיד אֶת הַחוֹם.

-
וְהָרוֹפֵא שׁוֹאֵל:

"כַּמָּה חוֹם יֵשׁ לְךָ?",

וְהוּא אוֹמֵר,

שֶׁיֵּשׁ לוֹ 38 חוֹם.

וְהָרוֹפֵא נָתַן לוֹ כַּדּוּר,

וְהַכַּדּוּר לֹא עָזַר.

לָכֵן הָרוֹפֵא אוֹמֵר לוֹ:

"בֶּטַח יֵשׁ לְךָ יוֹתֵר חוֹם".

וּמֶה עָשָׂה הָרוֹפֵא?

בְּעַצְמוֹ מָדַד לוֹ הַחוֹם,

וְרָאָה, שֶיֵּשׁ לוֹ

חוֹם לְמַעְלָה מ-40.
-

אָז הָרוֹפֵא

נוֹתֵן לוֹ תְּרוּפָה,

שֶׁמַּתְאִימָה

לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ -

40 מַעֲלוֹת חוֹם.

סמי מרפא

סַמֵּי מַרְפֵּא

מתוך כתבי רב"ש כרך א', מאמרי "שלבי הסולם", מאמר 33: "מהו ההבדל בעבודת ה' בין כללי לפרטי", עמוד 763

עִנְיָן סַם רְפוּאָה,

הוּא רְפוּאָה

לְמִי שֶׁהוּא חוֹלֶה.

מַה שֶׁאֵין כֵּן

אָדָם בָּרִיא,

שֶׁיִּקַּח סַמֵּי רְפוּאָה,

הוּא יֶחֱלֶה.

להציל טובע

לְהַצִּיל טוֹבֵעַ

מתוך כתבי בעל הסולם, "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", אות ט'

מִי שֶׁנִּטְבַּע בַּנָהָר,

וְהוּא עוֹלֶה וְיוֹרֵד

כְּדֶרֶךְ הַנִּטְבָּעִים,

לִפְעָמִים נִגְלִים

רַק שְׂעָרוֹת רֹאשׁוֹ,

וְאָז מְטַכְּסִים תַּחְבּוּלוֹת,

אֵיךְ לְתוֹפְסוֹ

וּלְהַצִּילוֹ דֶּרֶךְ רֹאשׁוֹ

וְלִפְעָמִים נִרְאֶה גַּם גּוּפוֹ,

וְאָז מְטַכְּסִים תַּחְבּוּלוֹת,

לְתוֹפְסוֹ מִכְּנֶגֶד לִבּוֹ.

-

עבד לאדונו

עֶבֶד לַאֲדוֹנוֹ

מתוך ספר "זוהר לעם", פרשת בא, מאמר: "ויהי היום - ויבא גם השטן בתוכם", אות י"א

אֵין תְּמִיהָה עַל עֶבֶד,

שֶׁאֲדוֹנוֹ עוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ,

שֶׁמִּתְיָרֵא אוֹתוֹ.
-

הָסֵר הַשְׁגָּחָתְךָ מִמֶּנּוּ,

וְתִרְאֶה אִם יִירָא אוֹתְךָ

אִם לֹא.

עני ועשיר

עָנִי וְעָשִׁיר

מתוך ספר "זוהר לעם", פרשת שמות, מאמר: "ויאמר אל עמו", אות ש"א

הֶעָנִי

אֵינוֹ דּוֹמֶה

לֶעָשִׁיר.

הֶעָנִי

צָרִיךְ לִשְׁמוֹר

עַל שֶׁלּוֹ,

מִפְּנֵי

שֶׁבְּנֵי אָדָם

אֵינָם יְרֵאִים

מִלְּהִתְגָּרוֹת בּוֹ.

הֶעָשִׁיר

אֵינוֹ שׁוֹמֵר

עַל שֶׁלּוֹ,

מִשּׁוּם

שֶׁהַכֹּל יְרֵאִים

לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ.